אחד מקשיי ההשתלבות הנפוצים הוא פער בערכים ואמונות. למרות זאת, הרבה פעמים זה פער שקוף ולא מדובר. בניגוד לדרישות טכניות בתפקיד, או היקף משרה, יחסית נדיר שמדברים על הערכים והאמונות של הארגון והעובדות. חלק מזה נובע מחוסר מודעות: לפעמים אנשים לא מודעים בכלל לאמונות שלהם, או לערכים שלפיהם הם עובדים. ובכל זאת, יש להם השפעה עצומה גם על איך שהארגון עובד, וגם על התאמה לארגון.

הפוסט הזה (חלק א') מדבר על ערכים.

ערכים

ערכים הם מידת החשיבות שאנחנו נותנים לדברים שונים (כמה אנחנו מעריכים אותם). בדרך כלל כשמדברים על ערכים השיחה נהיית מאוד בומבסטית ומתרחקת מהר מאוד מתכלס, אבל ערכים מנחים אותנו בחיי היומיום. לצורך הדיון הזה אני אדבר רק על ערכים שרלוונטיים בעבודה, אבל כמובן שזה לא הכל. כמה ערכים שיכולים להיות במקומות עבודה הם (רשימה חלקית ולא ממצה):

עמידה בזמנים

מה שיפה בעמידה בזמנים, זה שהוא יכול להיות רלוונטי בכל מיני סדרי גודל. זה יכול להיות להגיע לפגישות בזמן (ולסיים אותן בזמן), זה יכול להיות שהרכבת תגיע בזמן שהיא אמורה להגיע, זה יכול להיות לסיים משימה ביום שתכננו לסיים אותה, וזה יכול להיות לפתוח רכבת קלה בשנה (או בעשור) שאמרנו שנעשה את זה. לצערי הרב, זה לא ערך מאוד מקובל בארץ.

תגובתיות מהירה

כמו עמידה בזמנים, גם תגובתיות יכולה להיות בסדרי גודל שונים. הכי נפוץ זה לענות להודעות מייד כשמקבלים אותן, אבל זה יכול להיות גם לענות אפילו מחוץ לשעות העבודה (בשביל שלא יחכה ליום העבודה הבא). זה לא מוגבל למענה מילולי: אפשר להגיב מהר גם כשמבקשים לבקש משימה כלשהי, ולהזיז הצידה משימות אחרות. אם באתן לדואר וחיכתן מלא זמן עד שפקיד יבוא מהחדר האחורי ויטפל בלקוחות, זאת הייתה הבעיה שלכן. אבל גם כאן, המשימה יכולה לקחת חודשים, והתגובתיות היא יחסית.

השקעה לטווח ארוך

יש דברים שהערך שלהם מיידי, אבל יש דברים שצריך לחכות זמן עד שהם ישתלמו. אחת השאלות הקשות היא איך לאזן את הדברים, ועד כמה רחוק הטווח הרחוק שרוצים לתכנן אליו. האם אנחנו באמת יודעים מספיק מה יהיה 5 שנים קדימה בשביל שנהיה בטוחים שההשקעה שווה? התשובה משתנה בתחומים שונים ומקומות שונים.

אמירת אמת

זה אולי נראה מצחיק או מובן מאליו, אבל לא בכל מקום מתייחסים אותו הדבר לשקרים. יש מקומות שבהם התגובה לשקר היא רגועה למדי, ואפילו יש ציפייה שאנשים ישקרו (מי מופתע מזה שפוליטיקאים משקרים?). הרבה פעמים יש מדרג בין סוגי שקרים, ולגבי מה חייבם לומר את האמת. מעטים המקומות שבהם יכעסו על מישהו שלא אמר שיש לו כאב ראש כששאלו אותו "מה שלומך?".

הרמוניה בין אישית

יש מקומות שבהם מקובל לצעוק כחלק מתהליך העבודה. לפעמים זה במורד ההיררכיה הארגונית, אבל לא תמיד. מצד שני, יש מקומות שבהם לא יחלקו על מישהו בשביל להמנע מחוסר נעימות, ולשמור על מערכת יחסים טובה. מעבר לזה שנחמד יותר לעבוד כששומרים על מערכות יחסים נעימות, זה גם מקל על שיתופי פעולה. גם זה משהו שהתרבות הישראלית לא תמיד מבריקה בו.

הערכים שלנו

קודם כל, כדאי להבין מה הערכים שמתאימים לנו אישית. אלה לא בהכרח הערכים הנפוצים בתרבות שלנו. יכול להיות גם שערך מסויים ידבר אלינו רק בנסיבות כלשהן. למשל, יכול להיות שחשוב לנו לעמוד בזמנים בעבודה, אבל אין לנו בעיה לאחר לחברים בחצי שעה. יכול להיות שחשוב לנו להגיב מהר למנהלת, אבל לא בהכרח לכל אחד בארגון.

כיוון שערכים אמורים לכוון את ההחלטות שלנו, הדרך שאני אוהב לבחון אותם בה היא על ידי קונפליטים. אם צריך לבחור בין שני ערכים שונים, איזה מהם מנצח? עדיף לעשות את זה עם דוגמאות קונקרטיות: האם כדאי להגיב עכשיו לשאלה ששאלו אותי, אבל בגלל זה לאחר לפגישה? זה יכול להיות מצב לא נעים להיות בו, אבל אחרי שפתרנו פעם אחת את השאלה הזאת, וביססנו אותה על הערכים שלנו, בפעם הבאה לא נצטרך להתלבט, וכנראה שנהיה יותר רגועים לגבי המצב הזה. זה מצב של סתירה בין ערכים שונים שלנו, וזה קורה הרבה. אין ברירה אלא לקבל שיהיו סתירות בין הערכים שלנו (אי אפשר גם להגיב לכל מה שמגיע, וגם לעמוד בתוכניות ארוכות טווח), ולהחליט מי מהם יותר חשוב לנו.

הערכים של אחרות

השלב השני הוא להבין מה הערכים של האנשים שסביבנו. הדרך הכי גרועה שאני מכיר לעשות את זה היא לשאול ישירות. מעבר לזה שהרבה פעמים אנשים לא מכירים את עצמם, הם גם נוטים לענות את התשובה שהם חושבים שרוצים שהם יאמרו. אם כבר עובדים איתם, הדרך הכי טובה היא לראות מה הם עושים בפועל. מי שמאחר באופן קבוע לפגישות, לא חשוב לו להגיע בזמן, לא משנה כמה הוא אולי מתנצל או אומר אחרת. מי שתמיד עונה לכם מיידית, חשובה לה התגובתיות. מצד שני, כמו שלנו לערכים שונים יכולה להיות חשיבות אחרת בנסיבות שונות, גם לאנשים אחרים. התבוננות סבלנית היא הפתרון הכי טוב פה.

אתגר חשוב הוא להבין את הדברים האלה בראיון עבודה. אידיאלית, נגיע למקום שבו הערכים דומים לערכים שלנו. מצד שני, אין לנו זמן להתבוננות סבלנית בראיון. מה שאפשר לעשות זה לשאול שאלות, שיגלו לנו את המידע הזה. אפשר לשאול איך מתמודדים עם מצבים מסויימים (מה קורה אצלכם כשרואים שפרוייקט הולך לאחר?) ולהבין מזה מה חשוב בארגון. צריך לסמוך על אנשים שהם אומרים את האמת, אבל זה חסרון כללי של תהליך ראיונות. כשיודעים מה הערכים שחשובים לנו, אפשר לברר האם הם חשובים בארגון, ולהמנע מחוסר התאמה.

מה עושים במקרה של סתירה?

סתירה בערכים היא משהו שקשה מאוד לפתור. אם מישהו פשוט לא חושב שזה נורא שהוא מאחר לפגישות, יהיה קשה מאוד לשכנע אותו שהוא טועה (ובשבילו לשכנע להיפך). אם מישהי חושבת שאסור להתפשר על האמת, יהיה מאוד קשה לשכנע אותה להתפשר על צדקתה בשביל שיהיה אפשר להמשיך הלאה ולסיים בזמן. לעבוד עם אנשים בעלי ערכים אחרים יכול להיות מתסכל באופן קיצוני: הם לא יעריכו את מה שאנחנו עושים, ואנחנו לא נעריך את מה שהם עושים. אני מכיר שלוש אפשרויות להתמודד עם זה:

לשכנע

בשביל לשכנע אחרות בערכים שלנו, כדאי לפתוח שיחה מפורשת. לא להתלונן על מקרים ספציפיים ("למה אנחנו לא משקיעים פה? זה ממש יעזור לנו בעתיד"), אלא לומר שנראה לנו שצריך לשנות את צורת ההתנהלות ("נראה לי שכדאי להשקיע יותר בטווח הרחוק"). המטרה היא לנהל שיחה שכוללת את הצוות הרלוונטי (יכול להיות גם רק שני אנשים), ולהגיע להסכמה לגבי הערכים שלאורם עובדים. זה לא תמיד מצליח, אבל זה לפחות מאיר את חוסר ההסכמה בצורה ברורה.

להתפשר

אם לא הצלחנו לשכנע (או להשתכנע בעצמנו), אפשר להסכים לעבוד לפי ערכים שאנחנו לא מאמינים בהם. להגיע בדיוק בזמן לפגישות שכולם מאחרים אליהן בחמש דקות זה פשוט לדפוק את הראש בקיר – אין טעם לעשות את זה. לא מה שאנחנו רוצים, אבל אי אפשר לבחור את הכל במקום עבודה, וכמו שאפשר להתפשר על דברים אחרים, אפשר גם להתפשר על הערכים. זה הרבה יותר נעים, וגם הרבה יותר אפקטיבי, כשעובדים לאור אותם ערכים כמו שאר הארגון. לדפוק את הראש בקיר זה בעיקר כואב.

לעזוב

אם לא הצלחנו להגיע להסכמה לגבי הערכים שלאורם עובדים, והפער הוא גדול מדי בשביל שנתפשר עליו, הפתרון היחיד שנותר (שאני מכיר) הוא לעזוב. מקום עבודה הוא לא משפחה, ואם לא טוב לנו אפשר לעזוב. יכול להיות שהפער בערכים הוא רק עם צוות מקומי, או אפילו עם מישהי אחת, ואז מעבר יחסית קטן יכול לפתור את הבעיה. זה עדיין עדיף בעיני על עבודה עם ערכים סותרים – יש מקומות עבודה עם כל מיני ערכים, ואין סיבה לא למצוא מקום שבו הערכים מספיק קרובים לשלנו.

את האמונות אני משאיר לפוסט הבא, הפוסט הזה כבר מספיק ארוך.