לאחרונה למדתי איך לפתור קוביה הונגרית. זה היה משהו שתמיד רציתי לעשות, אבל לא הגעתי אליו. כמו הרבה דברים חדשים שאני לומד בשנים האחרונות, זה קרה בזכות הילדים. הגדול למד מחבר שלו איך לפתור קוביה הונגרית. אחרי שראיתי אותו נהנה מזה קניתי לו עוד כמה קוביות (מסתבר שיש כל מיני סוגים). אחר כך שני הגדולים קנו לעצמם ״קוביות״ הונגריות בצורת פירמידה משולשת, משני סוגים שונים. יש ממש מלא סוגים של קוביות הונגריות.

אחרי שראיתי את כל העושר הזה ואיך הגדול לומד לפתור עוד ועוד סוגים, רציתי גם, ולמדתי איך לפתור את הסוג הכי קל. אפילו הצלחתי אותו לפני הגדול! ומשם המשכתי ללמוד לפתור עוד סוגים, עד שהגעתי לקוביה הרגילה, שכולם מכירים. בסופו של דבר, לקח לי רק כמה ימים ללמוד איך לפתור אותה. בפוסט הזה אני לא אדבר על איך לפתור קוביה הונגרית, אלא איך ללמוד לפתור קוביה הונגרית.

מוטיבציה

יש מלא מדריכים באינטרנט שמסבירים איך לפתור קוביה הונגרית, לכל סוגי הקוביות. זה המדריך שאני השתמשתי בו, אבל יש גם מלא סרטונים ביוטיוב שמסבירים, בכל מיני שיטות. אבל כמו בכל מיני דברים שאפשר בקלות למצוא מדריכים אליהם, זה שיש מדריך, ואפילו זה שמוצאים אותו, עוד לא אומר שאשכרה נלמד ממנו.

מה שמפריד בין המחשבה שיהיה נחמד לדעת משהו ובין ללמוד אותו בפועל זאת מוטיבציה. זה ממש בסדר אם אין מוטיבציה – לא חייבים לדעת הכל – אבל כדאי להיות כנים עם עצמנו. האם אנחנו רק חושבים שזה יכול להיות נחמד ללמוד משהו, או שאנחנו באמת רוצים לדעת אותו? מה שיצר אצלי את המוטיבציה ללמוד לפתור קוביה הונגרית זה הרצון להשתתף בתחביב של הילדים שלי. באופן כללי, אנשים אחרים שעושים משהו סביבך מאוד עוזרים למוטיבציה והתמדה.

חלוקה לשלבים

את כל הקוביות ההונגריות, בכל השיטות, לומדים לפתור בשלבים. בכל שלב חלק נוסף בקוביה הופך להיות יותר מסודר. זה חלק טבעי בפתרון הקוביה, אבל זה גם מאוד עוזר ללמוד איך לפתור. חלוקה של כל משימה לתתי-משימות עוזרת, אבל בלמידה זה אפילו יותר משמעותי. יותר קל לנו ללמוד דברים כשהם מפורקים.

כיוון שכל שלב בקוביה אפשר לפתור רק אחרי כל השלבים שבאים לפניו, אי אפשר לקפוץ בין שלב לשלב, וכל פעם שלומדים שלב חדש, בעצם מתרגלים את השלבים הקודמים. מדי פעם עושים טעויות בשלבים קודמים, אבל זה בסדר. כשלומדים משהו לא מגיעים להצלחה של מאה אחוז, ודווקא התרגול הכפוי הזה של שלבים קודמים עוזר להטמיע אותם טוב יותר.

תרגול והתמדה

יש הרבה דברים שצריך לזכור בשביל להצליח לפתור קוביה הונגרית. בשביל לא לשכוח אותם, חייבים לתרגל. כשלמדתי דאגתי לפתור כל סוג קוביה לפחות פעם אחת ביום, עד איפה שידעתי לפתור אותה. זה שומר את הזכרון טרי, ומאפשר לבנות עליו את השלבים הבאים, ולא לשכוח פתרונות שכבר למדתי.

רק אחרי שלומדים שלב מסוים, אפשר לעבור לשלב הבא. צריך להגיע לרמת שליטה מספיק טובה שנוכל להגיע לסוף השלב בלי להתאמץ מדי, בשביל להתחיל ללמוד לפתור את השלב החדש כשהראש פנוי ללמידה. אחרי שמתרגלים מספיק את השלב החדש, אפשר לעבור לשלב הבא.

ללמוד זאת מיומנות

ללמוד זה כיף, ואני ממליץ בחום ללמוד דברים חדשים כל הזמן. ללמוד זאת גם מיומנות, שאפשר לעבוד עליה ולשפר אותה. כל המסקנות שלי מללמוד איך לפתור קוביה הונגרית תקפות להרבה דברים אחרים. במיוחד ללמוד דברים מהילדים. רק צריך לדעת ללמוד מהם את הדברים הנכונים.