בראשון לספטמבר הקטן שלי, בן שנתיים, התחיל גן בפעם הראשונה. הייתי איתו בהסתגלות שלו, כולל להיות איתו בגן כמעט שלוש שעות ביום הראשון שלו. ההתחלה הייתה לו קשה, אבל מאז הוא כבר התרגל לגן, וכיף לו שם. בהתחלה הוא גם לא אכל בגן, ולאט לאט הוא אוכל יותר ממה שמציעים לו בגן. כיוון שזה הילד השלישי שאני מכניס לגן, אני מאמין שרוב ההורים יכולים להזדהות עם זה.

בערך שבוע אחריו, אני התחלתי עבודה חדשה. לצערי הרב, ובחוסר צדק רב, הוא לא בא איתי, ולא היה איתי בכלל בעבודה החדשה שלי. הייתי צריך להתרגל אליה בלעדיו, אפילו לא קצת. כשהוא יהיה מספיק גדול בשביל לדבר במשפטים ארוכים ויבין מה המשמעות של הוגנות והדדיות, אני מתכוון לנהל איתו שיחה רצינית על זה.

היות והוא לא היה שם לעזור לי, אספתי כמה טיפים שיכולים לעזור בעבודה חדשה.

להתחיל בעדינות

התחלות יכולות להיות קשות, במיוחד אם הגענו ממקום שהיינו בו הרבה זמן. במקום הקודם הכרנו את כולם וידענו הכל, ופה אנחנו במצב ההפוך – אנחנו לא מכירים אף אחת, ולא יודעים כלום. חלק ממה שאנחנו לא יודעים זה ידע מקצועי, כמו המערכות של הארגון, אבל הרבה זה ידע רך, כמו איך מקובל לבקש עזרה. יש בדרך כלל תוכנית מסודרת לידע מקצועי, אבל לא לידע רך.

בנוסף, יש לנו הרבה חששות, כמו מכל דבר חדש. אנחנו רוצים להצליח ושיהיה לנו טוב, אבל זה לא מובטח לנו. עם כל העומס הזה, אין סיכוי שנהיה במיטבנו, וצריך להכיר בזה. אנחנו צריכים להיות עדינים עם עצמנו, ולא לצפות שנגיע מייד למצב שהיינו בו במקום הקודם. צריך לקבל בהבנה שיקח לנו זמן להיות יעילים, להצליח לתרום, להבין את הכל, ולמצוא את המקום שלנו. זה שקשה ופחות מצליחים, זה חלק מהתהליך וזה בסדר, גם אם זה פחות כיף.

להתחיל בסקרנות אופטימית

במקום חדש יהיו הרבה דברים שאנחנו לא רגילים אליהם. ככה זה, אחרת הוא לא היה מקום חדש. חלק מהדברים האלה יראו לנו יותר טובים ממה שאנחנו רגילים, וחלק יראו לנו פחות טובים ממה שאנחנו רגילים. השלב הראשון הוא להתחיל לגלות מה ההבדלים האלה. חלק מהם יגיעו אלינו, דרך תהליכים פורמליים ולא פורמליים של קבלת עובדים חדשים, אבל יש כאלה שנצטרך לחפש אותם בעצמנו. אף אחת חוץ מאיתנו לא יכולה לדעת מה שונה ומה דומה בין מקום העבודה החדש והקודם, במיוחד אם גם החלפנו תפקיד.

כדאי להניח שכל הבדל הוא לטובה. לא בגלל שזה נכון – כי זה לא – אלא בגלל שהנטייה הטבעית שלנו היא לאהוב את המוכר ולפחד מהבלתי מוכר. יש סיבה שהדברים השונים הם כמו שהם, ויכול להיות שזאת סיבה טובה, ויכול להיות שזאת סיבה טובה שאנחנו לא רואים או לא מבינים בהתחלה. באנו למקום חדש, וזאת הזדמנות מצוינת ללמוד דברים חדשים ולסגל הרגלים חדשים. כדאי לחפש את היתרונות של הדברים החדשים, ולהתאמץ לא לפסול אותם רק בגלל שלא ניסינו אותם בעבר.

להתחיל לשאול את המנהלת מה היא הצלחה

תיאום ציפיות הוא אחד הדברים הכי חשובים בעבודה, ובחיים בכלל. זה גם אחד האתגרים בעבודה חדשה. אנחנו לא מכירים את המנהלת שלנו, היא לא מכירה אותנו, ואנחנו לא יודעים כמעט כלום על מקום העבודה. אלה פערים עצומים שאין לנו בעבודה שוטפת, וגם בעבודה שוטפת תיאום חשוב. לכן אחד הדברים שחשוב לעשות בהתחלה הוא תיאום ציפיות מאוד מאוד מפורש.

טריק פשוט ומאוד אפקטיבי שאני אוהב הוא לשאול "איך נראית הצלחה בתפקיד?" בשיחה הראשונה עם המנהלת, או לכל המאוחר בשבוע הראשון לעבודה אם לא מתאים בשיחה הראשונה. אפשר לשאול את זה גם בצורות קצת שונות, לדוגמה "איך תראה הצלחה שלי?" או "איך אני אדע שאני מצליח בעבודה?". כדאי לבקש תשובה שכוללת טווח זמן. לפעמים התשובה תגיע עם זמן לבד, אבל לפעמים צריך לבקש את זה. למשל, אם יש תהליך הכשרה שצריך לסיים בהצלחה, כדאי לדעת תוך כמה זמן זה אמור לקרות. אם לוח הזמנים לא ברור לנו, אנחנו יכולים להלחץ לשווא, או לא להבין שיש לנו בעיה.

כמו כל תיאום ציפיות, זה לא משהו שעושים פעם אחת. כדאי להמשיך לדבר עם המנהלת איך נראית הצלחה שלנו, במיוחד בנקודות מפתח בעבודה, כמו סיום פרויקט גדול או שיחות תקופתיות. אנחנו משתנים, העבודה משתנית, ואפילו המנהלת שלנו משתנית. אין סיבה שהתשובה לא תשתנה.

להתחיל להכיר אנשים

יכול להיות שזה נשמע ברור מאליו, אבל כשמגיעים למקום חדש צריך להכיר אנשים חדשים. במידה מסוימת אי אפשר להמנע מזה, כי לא מכירים אף אחד. מצד שני, לא כדאי להשאיר את זה כתופעת לוואי. צריך להשקיע בזה זמן ומאמץ, גם בלהכיר כמה שיותר אנשים, וגם להכיר אותם היטב. אפשר לעבוד עם אנשים הרבה זמן ולהשאר בהיכרות שטחית בלבד, אבל זה לא כדאי.

היכרות עם אנשים בעבודה זה כלי חשוב, לא פחות מהיכרות עם נושאים מקצועיים. לפעמים אפילו יותר. היכרות אישית קריטית להנאה בעבודה, והיכרות טובה עם כמה שיותר אנשים עוזרת להניע דברים בארגון. בין אם זאת מטרה אישית שלנו או מטרה מקצועית, להכיר אנשים יכול לעזור לקדם אותה. להכיר אנשים זה חשוב לא פחות מלהכיר את העבודה, ובאופן דומה, צריך להשקיע בזה זמן.

להתחיל לשאול שאלות – וללמוד מה לשאול את מי

אני אוהב לשאול שאלות באופן כללי. לשאול מישהי למה היא צודקת זה הרבה יותר נעים מלומר לה שאני חושב שהיא טועה. כששואלים, אפשר ללמוד. לשאול זאת מיומנות, ואיך שואלים זה חלק מהתרבות הארגונית. כשמגיעים למקום חדש, יש לגיטימציה לשאול הרבה יותר שאלות מהרגיל, במיוחד שאלות מטופשות, וגם לשאול בצורות שלא בהכרח מקובל לשאול או את האנשים הלא נכונים. חלק ממה שצריך ללמוד הוא איך לשאול.

כדאי לשאול כמה שיותר שאלות, כמה שרק מצליחים לחשוב עליהן. חלק מהפעמים אנשים יפנו אותנו לאנשים אחרים, או למקורות ידע אחרים. זה מעולה, כי זה מגדיל את מקורות הידע שלנו, ומאפשר לנו להכיר עוד אנשים ודברים. כדאי לשאול על הכל, ומקסימום לקבל תשובות "קרות" – זאת הדרך היחידה ללמוד את התרבות הארגונית ולגלות מה מקובל לשאול ומה לא. כדאי לנצל את הקרדיט של להיות חדשים, ולטעות. בלי לצעוד מעבר לגבול מה שמקובל, קשה מאוד לגלות מה הגבול. כמובן שלא כולם יענו לנו אותו הדבר, בטח בנושאים שונים, וזאת דרך מצוינת לגלות מי אוהב לדבר על מה.

להתחיל למצוא – וליצור – את המקום האישי

אחד השקרים הגדולים בהתליך קבלה לעבודה הוא שיודעים מה העובדת הולכת לעשות בתפקיד. כמה זה שקר זה משהו שמשתנה מתפקיד לתפקיד, ממקום למקום, ומאדם לאדם. בכל מקרה, זה שקר משתי סיבות עיקריות: אף אחד לא יודע מה יהיה צריך לעשות בטווח הארוך, ואף אחד לא יודע באמת מה היכולות של העובדת לפני שהיא מתחילה לעבוד. חיפוש עובדים זה תהליך עם חוסר וודאות מאוד גבוהה.

ברגע שמשתחררים מהתפיסה שיש הגדרת תפקיד אובייקטיבית ומחייבת שרשומה איפשהו, נשארים עם השאלה "אז מה בעצם התפקיד שלי?". התשובה הקצרה היא לעזור למנהלת שלך, אבל זאת תשובה לא מאוד קונקרטית. השאלות "מה בעצם התפקיד שלי?", ו"מה אני רוצה שיהיה התפקיד שלי?" צריכות לשבת בראש שלנו. זה נכון לא רק בעבודה חדשה, אבל זה נכון במיוחד בעבודה חדשה. צריך למצוא – או ליצור – מקום שטוב לנו בו ואנחנו טובים בו. זה משהו שבדרך כלל משתנה בהדרגה עם הזמן, אבל בעבודה חדשה צריך לבנות את זה מאפס.

להתחיל עם סבלנות

חדש זאת מילה יחסית. אין קו ברור שבו עבודה מפסיקה להיות חדשה. אולי כשאנחנו מפסיקים להרגיש ככה, שזה כמובן מאוד אישי, וזה אומר יותר על ההרגשה שלנו מאשר על כל דבר אחר. סבלנות היא באופן כללי כח העל הכי חזק, אבל אין דבר שמשפר את הקשיים בעבודה חדשה כמו זמן. כדאי לא לבזבז אותו, אלא להשתמש בו בשביל לעבוד ולשפר את הדברים. מצד שני, כמו כל דבר שלוקח זמן, אי אפשר לגרום לזמן לעבור באופן קסום.

צריך לחכות, להתמיד, ולעבוד על דברים. הקשיים, מצידם, אמורים לאט לאט להשתפר. יש סיכוי שזה לא יקרה, כי לא תמיד העבודה החדשה מתאימה. אבל גם אם יש התאמה מצוינת, ההתחלה תכיל כל מיני קשיים. צריך לעבוד עליהם בסבלנות, לחכות שהם יעשו את שלהם ויעברו הלאה, ואנחנו נשאר עם המקום החדש שבחרנו לבוא אליו.

סיכום

להתחיל עבודה חדשה זה מלחיץ, ויכול להיות קשה. כדאי להכיר בזה, ולא לצפות שמייד הכל יהיה כלבלבים וחתלתולים (אלא אם זאת עבודה עם חיות, ואז תשכחו ממה שכתבתי). צריך לבוא עם ציפיות רגועות, גם לגבי עצמנו, וללמוד את המקום החדש מתוך הנחה שהכל יהיה טוב. בנוסף ללמידה של התפקיד עצמו, כדאי ללמוד את האנשים, ובמיוחד את המנהלת החדשה, ולדבר באופן מפורש על מה מצופה מאיתנו. לאט לאט, נמצא או נייצר את התפקיד בצורה שטובה לנו ולסביבה שלנו. זה יכול לקחת זמן, ובמובן מסויים זה אף פעם לא מפסיק. אם באת לקרוא את הפוסט הזה לקראת עבודה חדשה, שיהיה לך בהצלחה!