אחד מקשיי ההשתלבות הנפוצים הוא פער בערכים ואמונות. למרות זאת, הרבה פעמים זה פער שקוף ולא מדובר. בניגוד לדרישות טכניות בתפקיד, או היקף משרה, יחסית נדיר שמדברים על הערכים והאמונות של הארגון והעובדות. חלק מזה נובע מחוסר מודעות: לפעמים אנשים לא מודעים בכלל לאמונות שלהם, או לערכים שלפיהם הם עובדים. ובכל זאת, יש להם השפעה עצומה גם על איך שהארגון עובד, וגם על התאמה לארגון.

הפוסט הקודם (חלק א') מדבר על ערכים. הפוסט הזה מדבר על אמונות.

אמונות

אמונה, במובן הרחב ביותר של המילה, היא התפיסה שמשהו נכון. לרוב נשתמש במילה הזאת במקרה שבו תופסים משהו כנכון ללא הוכחה חותכת. אחד הקשיים כשמתעסקים עם אמונות הוא שהן יכולות להיות שקופות למאמינה. בהרבה מקרים, אמונה היא לא משהו שחושבים עליו, אלא חלק מתפיסה כוללת ש"ככה העולם עובד". לא מחפשים הוכחה כי בכלל לא חושבים על האפשרות שהאמונה לא נכונה.

קושי נוסף עם אמונות הוא שהרבה פעמים הן מחוברות לתפיסה העצמית של אנשים, ולכן מאוד לא גמישות. אם פעלנו במשך עשרות שנים לפי אמונה מסויימת, ובנינו את העולם שלנו ואת עצמנו לפיה, יהיה לנו מאוד קשה לקבל שהיא שגויה, או לשנות אותה. משתמשים המון במילה "אמונה" בהקשרים דתיים, אבל כאן אני רוצה לדבר על אמונות שקשורות לתחום העבודה. אני ארשום כאן כמה דוגמאות בשביל להדגים מה הן אמונות בעולם העבודה.

חדש יותר זה טוב יותר

מכוניות חשמליות יותר טובות ממכוניות מנוע בערה. מטוסים יותר טובים מרכבות. טלפון שיצא השנה יותר טוב מטלפון שיצא שנה שעברה. שפת תכנות חדשה היא טובה יותר מהקודמות. חידוש בפני עצמו לא אומר שמשהו יותר טוב, ובוודאי לא שהוא שיותר משתלם כלכלית, או יותר מתאים לנו לשימוש מסוים. אבל בהרבה תעשיות יסתכלו עקום על אנשים שמשתמשים בכלים ישנים. תוכנה הוא אחד מהם, למרות ששפת C, שיצאה לפני יובל שנים (כן, לפני 50 שנה!) עדיין בשימוש מסיבות טובות מאוד.

ישן יותר זה טוב יותר

אוניברסיטה בת מאות שנים טובה יותר מאוניברסיטה חדשה. יקב בן מאות שנים יותר טוב מיקב חדש. מתכון שעובר במשפחה במשך דורות יותר טוב ממתכון שהמציאו השנה. ספר בן 200 שנה יותר טוב מספרים מודרניים. הטיעון שאם משהו שרד הרבה שנים הוא טוב, מכיל אמת כלשהי, אבל לא שהוא יותר טוב טוב מדברים אחרים. גם כאן, ישנם תעשיות שבהן מאוד מקובל להחזיק באמונה הזאת, ולכן בקבוקי יין עדיין משתמשים בשעם שמתפורר ולא בתחליף מודרני.

לא צריך תואר בהייטק

אחד הדיונים החוזרים לעייפה בפורומים טכנולוגיים הוא האם צריך תואר במדעי המחשב (או משהו קרוב) בשביל לעבוד במקצוע טכנולוגי בהייטק. באמת אפשר לעבוד בהייטק, ואפילו במקצועות טכנולוגיים בלי תואר רלוונטי. אבל יש הרבה סייגים לזה. הרבה יותר קל לעשות את זה אם יש כבר ניסיון, אם היית בצבא במקום נחשב, אם זכית בתחרויות קידוד בגיל צעיר, וכדומה. ויש גם תפקידים שיותר קל לעשות את זה בהם, וכאלה שהרבה יותר קשה לעשות את זה בהם. "לא צריך" תלוי מאוד באיך רואים את "צריך".

חשוב ללמוד ולהתפתח מקצועית מחוץ לשעות העבודה

ללכת למיט-אפים ולכנסים מקצועיים. לקרוא חדשות מקצועיות. לקרוא ספרים בתחום המקצועי. ללמוד דברים חדשים במקצוע, גם אם הם לא דרושים לעבודה הנוכחית. אפשר לעשות את כל הדברים האלה, אבל זה אומר להיות פחות זמן עם המשפחה, שיש פחות זמן לתחביבים, פחות זמן לחברים, בגדול – פחות זמן לדברים שהם לא עבודה. האם זה חשוב? אולי. האם זה יותר חשוב מהדברים האחרים? זאת שאלה מאוד פתוחה בעיני.

האמונות שלנו

קשה מאוד לבחון את האמונות שלנו. תחומים שלמים בפילוסופיה נבנו על זה. הבעיה העיקרית היא שהאמונות שלנו שקופות לנו – הן הדרך שבה אנחנו מפרשים את העולם. הן המשקפיים שדרכן אנחנו רואים את העולם, וקשה מאוד להבין שהן מלוכלכות וצריך לנקות אותן. ההמלצה העיקרית שלי היא להעזר באנשים שעובדים איתנו, ולהקשיב להם. אם הם אומרים משהו שנשמע לנו מוזר או שגוי מאוד, לנסות להבין מאיפה הפער הזה נובע, והאם הוא בגלל פער באמונות, וכך לגלות את האמונות שלנו.

ברגע שאנחנו שמים לב לאמונה מסויימת שלנו, זה נותן לנו את ההזדמנות לבחון אותה. האם יש לנו סיבה טובה להאמין בה? האם אנחנו רוצים להמשיך להאמין בה? מה אנחנו מפסידים אם היא בעצם שגויה? לא חייבים לוותר עליה, אבל שווה להבין שזאת אמונה שלנו, ולא בהכרח אנשות אחרות חולקות אותה איתנו.

האמונות של אחרים

כדאי מאוד להזהר עם אמונות של אחרים. גם אמונות מקצועיות, שהן יחסית פחות חשובות, עדיין יכולות להיות מאוד חשובות לאנשים. שווה לנסות להבין מה האמונות של האנשים שעובדים איתנו, אבל לא בשביל לסתור אותן. ככה נוכל להבין יותר טוב מה מניע אותם, ולמה הם חושבים מה שהם חושבים. כמו במקרה של ערכים, כדאי לנסות לגלות את האמונות של האנשים שמראיינים אותנו כשאנחנו מחפשים עבודה.

אמונות סותרות

סתירה באמונות היא מצב עוד יותר קשה מסתירה בערכים. אפילו כשמדובר באמונות מקצועיות, סתירה באמונות יכולה להגיע לפיצוץ, וחשוב להזהר לא להגיע לשם. מבין הגישות לסתירה בערכים, אני מציע לא לנסות לשכנע. לשכנע באמונה זה פרויקט עם סיכוי הצלחה נמוך, וסיכוי משמעותי לנזק במערכת היחסים. במקום, אפשר לראות את האמונה כדרך לשכנע. אם נציג את הטיעונים שלנו בצורה שהולמת את האמונות של מי שאנחנו מדברים איתה (ולא בהכרח שלנו), יהיה לנו הרבה יותר קל לשכנע.